סקביאס בכלבים

מחלת הסקביאס היא מחלה עורית הנגרמת על ידי טפיל מסוג אקרית בשם סרקופטס סקביאס. נקבת הטפיל חופרת תעלות בעור בעל החיים ומטילה בהן ביצים. פגיעה זו בשכבת העור, בשילוב עם תגובה אלרגית לנוכחות הטפיל גורמות לגרד עז מאוד.

המחלה מאופיינת בגירודים עזים, אדמומיות של העור, הפרשות מהעור, קרחות ונזק שגורם הכלב לעצמו בעקבות הגירוד. בנוסף תופיע הגדלה של קשרי הלימפה בעקבות התגובה העזה של מערכת החיסון. לרוב יופיעו סימנים אלו באזור הבטן, קצוות האוזניים, בתי השחי, מרפקים והפנים.

לרוב ידבקו בטפיל כלבים צעירים יותר (עד גיל שנתיים), אך אין זה אומר שלא ניתן למצוא הדבקה גם בכלבים מבוגרים יותר בעיקר כיוון שמדובר במחלה מדבקת ביותר!

על פי רוב הטפיל הוא ספציפי לבעל חיים, כלומר לרוב סקביאס של כלבים יהיה מדבק בעיקר לכלבים. בני אדם יכולים להידבק אך לרוב אצלם המופע יהיה פחות חמור והמחלה יכולה לעבור גם ללא טיפול. לעומת זאת סקביאס של בני אדם יכול בהחלט להדביק כלבים ולעורר אצלם מחלה חמורה. ההדבקה נתבצעת באמצעות מגע. אפילו אין צורך במגע ישיר בין בעלי החיים ותיתכן הדבקה דרך הסביבה. הטפיל שורד היטב בסביבה גם עד שלושה שבועות.

אבחון סקביאס

האיבחון מתבצע באמצעות מגרד עורי במהלכו הוטרינר מגרד את עור בעל החיים (כאן נדרש מגרד שטחי לעומת דמודקס שדורש מגרד עמוק) ומאתר תחת המיקרוסקופ נוכחות של האקרית או ביצי אקרית. לצערנו בפחות מ-50% מהמקרים יופיעו אקריות במשטח ולכן לעיתים האיבחון מתבצע באמצעות תגובה לטיפול. בבדיקות דם יכולה להופיע עליה בתאי דם לבנים מסוג אאוזונופילים.

בכל מקרה של חשד בסקביאס יש לבודד את בעל החיים הנגוע על מנת למנוע הדבקת בעלי חיים נוספים. יש לחטא את הסביבה ואת המצעים של בעלי החיים ובני הבית. לרוב הטיפול כולל חומים ממשפחת האיברמקטינים, בזריקה או בסירופ. לעיתים ניתן לשלב גם תכשירים עוריים (spot on) או רחיצות בחומרים שפוגעים בטפיל. לעיתים כאשר הגרד עז במיוחד ניתן לתת סטרואידים לפרק זמן קצר על מנת להקל על בעל החיים.