קדחת חלב – אקלמפסיה

קדחת חלב היא מצב בו לאחר המלטה, בעקבות ייצור חלב והנקה, רמות הסידן בדם צונחות בצורה משמעותית. מצב זה יופיע לרוב בכלבות מגזעים קטנים והפוטנציאל להתפתחותו גדל ככל שישנם גורים רבים יותר בשגר.
אולם קדחת חלב יכולה להופיע בכל כלבה שהמליטה בשבועות האחרונים ומניקה ולעיתים אפילו לפני ההמלטה.
הסידן נחוץ לצורך תפקודן התקין של מערכות רבות בגוף. כאשר רקמת העטין מייצרת חלב לצורך הנקה, מועבר הסידן מהדם אל החלב ללא התחשבות ברמות הסידן הנותרות בדם.
משום כך לעיתים רמות הסידן בדם צונחות מתחת לרמות המינימליות הדרושות לתפקוד תקין של הגוף ואז מתקבלת קדחת חלב.
קדחת החלב מאופיינת לרוב ברעידות שרירים בלתי נשלטות, הליכה בלתי יציבה, קשיחות של השרירים ברגליים, נשימה מהירה ודופק מהיר ולעיתים אף לשיתוק מוחלט וחוסר יכולת של הכלבה לזוז.
ללא טיפול המצב עלול להוביל למוות.

אבחון קדחת חלב
האיבחון לרוב מתבצע על פי ההיסטוריה של כלבה לאחר המלטה אך ניתן לאושש את החשד באמצעות בדיקת דם פשוטה שתדגים את רמות הסידן בדם.
הטיפול כולל מתן סידן לתוך הוריד בצורה הדרגתית ובמקביל יש לפעול בדחיפות על מנת להוריד את החום על מנת להימנע מנזק שייגרם על ידי חום הגוף הגבוה.
לכלבות אלו מומלץ לרוב לא לשוב ולהניק את הגורים אלא לעבור להזנתם בתחליף חלב מבקבוק על מנת למנוע חזרתיות של המצב.
ניתן למנוע קדחת חלב על ידי הקפדה על תזונה הולמת לכלבה המניקה. כבר בסוף ההיריון רצוי לעבור להזינה במזון שנועד לכלבות מניקות או במזון לגורים על מנת לוודא שלא ייווצר לה חוסר באנרגיה או בסידן.
כמו כן, ניתן לתת לה תוספת סידן בכדורים (קיימים מספר תכשירים מתאימים לכך) ובמקרים בהם השגר גדול ניתן לסייע לכלבה כבר מההתחלה ולתת לגורים תוספת הזנה באמצעות תחליפי חלב לגורים על מנת לצמצם את הדרישה לחלב מהכלבה המניקה.
המאמר נכתב באדיבות מרכז וטרינרי ינשוף