דלקת וחסימה בדרכי השתן בחתול

דלקת בדרכי השתן היא מחלה נפוצה ביותר בחתולים. מדובר בזיהום חיידקי לרוב של שלפוחית השתן והשופכה (צינור מוביל שתן) אך בחתולים עלולה להיגרם גם דלקת סטרילית (שאינה נגרמת על ידי נוכחות חיידקים).

הסימנים האופיניים לדלקת בדרכי השתן כוללים שהיה ממושכת בארגז הצרכים, מתן שתן דמי, קושי במתן השתן, יללות תוך כדי מתן שתן ומתן שתן מחוץ לארגז (החתול חווה כאב במתן השתן ומקשר את הכאב לארגז ולכן נמנע ממנו).

דלקות בדרכי השתן יכולות להיגרם מנוכחות חיידקים שעולים מפתח צינור השופכה כזיהום עולה, בעקבות בעיות מבניות של דרכי השתן (מולדות או נרכשות), דלקת סטרילית הנגרמת לרוב בעקבות מצבי סטרס או נוכחות אבנים וקריסטלים בדרכי השתן שגורמים לגירוי השכבה הפנימית של שלפוחית השתן והצינור מוביל השתן.

אבחון הדלקת נעשה בקלות על ידי בדיקת שתן מלאה. ניתן לנסות ולאסוף שתן במהלך מתן השתן של החתול או שהוטרינר יכול לרוקן את השלפוחית השתן באמצעות הפעלת לחץ חיצוני על הבטן.

בדיקת שתן מלאה כוללת הערכת ריכוז השתן (specific gravity – SG), סטיק שתן שנותן הערכה לנוכחות דם, חלבון וסוכר בשתן ונותן הערכה גם לחומציות השתן והתבוננות בשתן תחת מיקרוסקופ. במקרי דלקת ניתן לרוב למצוא עליה בחלבון בשתן, דם בשתן, ובמיקרוסקופ ניתן לזהות נוכחות חיידקים ותאי מערכת חיסון.

בזכרים מחלה זו טומנת בחובה סכנה נוספת. כיוון שצינור השופכה בזכרים צר וארוך יותר מאשר בנקבות הסיכוי להיווצרות חסימה בדרכי השתן גבוה. חסימה זו נוצרת לרוב על ידי שקיעת קריסטלים בשתן החתול. הקריסטלים נוצרים על ידי התגבשות מינרלים המצויים בכמות רבה בשתן החתול. השילוב בין הקריסטלים לתאי מערכת החיסון למוקוס המצפה את בדופן הפנימית של דרכי השתן יותר פלאג (מעין פקק) שחוסם את הצינור מוביל שתן ומתקבלת חסימה בדרכי השתן.

חסימה בדרכי השתן היא מצב חירום! כאשר החתול אינו מסוגל לרוקן את השלפוחית היא הולכת וגדלה וצוברת בתוכה את הרעלנים שאמורים להיות מפונים מהגוף באמצעות השתן. מלבד הסכנה שבקריעת השלפוחית, רעלים אלו מהווים סכנה חמורה ועלולים בהיעדר טיפול מתאים להוביל למוות.

קריאטינין ואוריאה הם רעלנים המופרשים דרך הכליה אל השתן ואם אינם מופרשים עם השתן מצטברים בדם. בריכוזים גבוהים הם עלולים לגרום לשלשולים והקאות והחתול ירגיש רע מאוד. אשלגן מופרש גם הוא עם השתן ובריכוזים גבוהים עלול פשוט לגרום להאטת הדופק ואפילו לדום לב.

במקרה שהחתול לא מצליח לתת שתן או לא נמצא שתן בארגז נדרש טיפול דחוף. תחת טשטוש, הוטרינר ינסה לפתוח את החסימה בדרכי השתן באמצעות קטטר שתן. מדובר בפרוצדורה שדורשת עדינות ורגישות על מנת להצליח ולדחוף את הגורם החוסם בחזרה לתוך שלפוחית השתן מבלי לגרום נזק לצינור מוביל השתן. לאחר פתיחת החסימה מבצעים שטיפות לשלפוחית השתן על מנת לרוקן את השתן ואת המשקעים. לאחר מכן יש להשאיר את הקטטר למשך יומיים לפחות על מנת לאפשר לדלקת ולבצקת המקומית לרדת ולשלפוחית השתן להתרוקן. במהלך היומיים האלו החתול יטופל באנטיביוטיקה, נוזלים ובחומרים מרחיבים לדרכי השתן. לאחר הוצאת הקטטר רצוי להשאיר את החתול באישפוז ל-24 שעות נוספות על מנת לוודא שהחסימה אינה חוזרת.

מיד עם אבחון החסימה יש לבצע בדיקות דם שיעידו על הצטברות הרעלנים והאשלגן בדם ויקבעו את אגרסיביות הטיפול. בנוסף מומלץ לבצע צילום רנטגן על מנת לשלול נוכחות אבנים בשלפוחית או דרכי השתן (אבנים נוצרות מהתחברות קריסטלים). במידה וימצאו אבנים בשלפוחית יידרש טיפול כירורגי להסרתן.

על מנת להימנע מדלקות בדרכי השתן ומסיבוכים של חסימות רצוי לדאוג לחתול למקור למים טריים. אם יש חתולים שאוהבים לשתות מים זורמים ניתן לרכוש מזרקות מים לחתולים שמזרימות מים באופן תמידי. יש לוודא כי התנאים בארגז החול נעימים לחתול. יש חתולים שיעדיפו ארגז מכוסה ויש שיעדיפו ארגז פתוח.

במקרים בהם נמצאו קריסטלים בשתן יש צורך לרוב בשינוי תזונתי על מנת לדלל את ריכוז המינרלים בשתן ולהימנע משקיעת הקריסטלים. אם נמצא כי מדובר בדלקת סטרילית יש לנסות ולהפחית רמות סטרס בבית בין אם מדובר בשינוי סביבתי כמו הוספת ארגז חול או הפרדה בין בעלי החיים במידה ויש מספר כאלו בבית  או בשימוש בתכשירים המפזרים פרומונים מרגיעים כדוגמת feliway.